ניכור הורי מתייחס למצב שבו ילד דוחה או מתרחק מאחד מהוריו באופן חריג ומתמשך. בדרך כלל מצב זה נובע בעקבות דפוס רציף של הסתה גלויה

בשנים האחרונות חלה התפתחות בדיני משפחה בישראל הנותנים מענה טוב יותר למשפחות להט״ביות. למרות ההתפתחות, עדיין מדובר במצב משפטי עדין ומורכב, הדורש תכנון וייעוץ נקודתי.

במאמר הקודם עסקנו במהפכה שחולל פסק הדין בעניין בעמ 919/15 והמעבר לחיוב מגדרי ניטרלי בגילאי 6 עד 15. חשוב לדעת כי בכל האמור בילדים עד

במאמר הקודם עסקנו במהפכה שחולל פסק הדין של בית המשפט העליון בעניין בעמ 919/15. פסק דין אשר שינה את אופן חישוב המזונות בגילאי 6 עד

עד שנת 2017 הייתה תמונת המצב בדיני מזונות מוכרת, ברורה וחד משמעית: גובה חיוב דמי המזונות כמעט ולא הושפע מהיחס בין הכנסות ההורים (שניהם) וההוצאות

הבשורה על פרידה של ההורים היא אחד הרגעים העדינים ביותר בחיי המשפחה. בזמן שהמבוגרים כבר עברו תהליך ארוך של התלבטות, עיבוד וקבלת החלטות, הילדים פוגשים

בעשורים האחרונים יותר ויותר אנשים מבינים את החשיבות של תכנון עתידי, לא רק בהיבטים כלכליים או משפחתיים, אלא גם בהחלטות אישיות ובריאותיות. אחד הכלים המרכזיים

כאשר משפחה עוברת פרידה או גירושין, מערכת המשפט נדרשת לקבל החלטות שמשפיעות באופן ישיר על חיי הילדים. אלו החלטות שמעצבות את שגרת היום, את תחושת

בדיקת מסוגלות הורית היא אחת הבדיקות החשובות והמשמעותיות ביותר בהליכי משפט הנוגעים למשמורת, הסדרי שהות ורווחת ילדים. מטרתה להעריך באופן מקצועי ואובייקטיבי את יכולתו של

כאשר הורים מחליטים להיפרד, אחת הסוגיות המשמעותיות ביותר הנוגעות לעתיד המשפחה היא קביעת הסדרי השהות, ההסדרים שקובעים כיצד יחולק הזמן של הילדים בין שני ההורים.

מערכות היחסים הזוגיות של היום מגוונות הרבה יותר מבעבר. יותר ויותר זוגות בוחרים לחיות יחד, לנהל חיי משפחה, ואף להביא ילדים, זאת מבלי לעבור טקס

וודאי שאינני מחדשת באומרי שהחיים המשפחתיים אינם סטטיים, ובוודאי שלא הצרכים של ילדים. מה שנקבע בהסכם גירושין או בפסק דין לפני שנתיים, שלוש או חמש, לא

במצבים מסוימים בני זוג מבצעים גירושין פורמליים, אך בפועל ממשיכים להתגורר יחד. לעיתים מדובר בשיקול כלכלי, לעיתים בניסיון לשמור על יציבות עבור הילדים, ולעיתים זהו

תקופת הגירושין מביאה איתה סערה רגשית, חוסר ודאות ושורה של החלטות כבדות משקל שמשפיעות על המציאות שתיבנה אחרי הפירוד. אף ששני בני הזוג חווים את

אחת הסוגיות הרגישות והטעונות ביותר בהליכי גירושין היא שאלת חלוקת הרכוש. כאשר צד אחד חושש שהצד השני מנסה להסתיר נכסים, להבריח כספים או להעביר רכוש

פרידה עם ילדים באמצע דורשת החלטות מהירות, אבל מזונות ילדים הם בדיוק המקום לעצור, לנשום ולבנות אסטרטגיה. מטרת המזונות היא להבטיח רצף וביטחון: אוכל וביגוד,

במהלך גירושין או פרידה של בני זוג, אחד הנושאים המרכזיים והמורכבים ביותר הוא חלוקת הרכוש. מי יקבל את הדירה? מה דינם של חסכונות, קופות גמל,

מעטים הנושאים שמטלטלים את חיי הנישואין כמו בגידה. מעבר לכאב האישי והאמון שנשבר, יש לבגידה גם משמעויות משפטיות לא מבוטלות, במיוחד כאשר בני הזוג מגיעים

במהלך פרידה או גירושין, רבים נוטים לחשוב כי הדרך היחידה להסדיר את העניינים היא באמצעות מאבק משפטי ארוך ומייגע. בפועל, בלא מעט מן המקרים הרי

הסוגייה של משמורת ילדים לאחר גירושין היא אחת הרגישות והטעונות ביותר. בבסיסה עומדת השאלה: אצל מי מההורים יגדל הילד, ובאיזה אופן תתחלק האחריות על חייו.

גירושין אינם מסתכמים רק בפרידה רגשית; מדובר בהליך בעל השלכות משפטיות וכלכליות משמעותיות. אחת הסוגיות הפחות מדוברות, אך בעלות משקל רב, היא שאלת ה"אשמה" בגירושין.

במהלך פרידה או גירושים, לא פעם הילדים מוצאים את עצמם במרכזו של סכסוך בין הוריהם. אחת התופעות המורכבות ביותר בהקשר הזה היא ניכור הורי; מצב

בני זוג הנמצאים במשבר זוגי חריף נאלצים לעיתים לעמוד בפני צומת דרכים: האם לנסות לשקם את הקשר או להיפרד באופן מוסכם? אחד הכלים המשפטיים החשובים

בזירה המשפחתית, לא כל פגיעה מתבטאת בצעקות או במכות. לצד האלימות הפיזית והמילולית, מערכת המשפט בישראל מכירה יותר ויותר גם באיום שקט וממושך ושמו אלימות

סכסוכי ירושה הם אולי מהמאתגרים ביותר בדיני המשפחה. לצד השאלות המשפטיות של פרשנות צוואה או תחולת חוק הירושה, יש בהם גם רובד רגשי טעון, כזה

בישראל, לצד המשפחות המסורתיות, מתרחבות ומתהוות צורות משפחתיות חדשות: זוגות חד מיניים, הורות באמצעות תרומת זרע, פונדקאות, או טיפולי פוריות. מציאות זו יצרה צורך משפטי

כאשר זוג מחליט להיפרד, בין אם בנישואין רשמיים ובין אם כידועים בציבור, אחת השאלות המרכזיות שעולה היא, מהו מועד הקרע. מדובר לא רק במונח משפטי

כאשר זוג מחליט לפרק את מערכת היחסים ולהתגרש, אחת הסוגיות הרגישות ביותר היא חלוקת הרכוש. לא מדובר רק בחלוקת דירה (ראו מניעת מכירת דירה בגירושין),

כאשר מערכת זוגית מתפרקת, אחד מהנושאים הרגישים והמורכבים ביותר הוא החשד לבגידה. אבל מה קורה כאשר לא קיימת הוכחה ליחסי מין אסורים – אלא רק

הסכם ממון הוא מסמך משפטי מחייב שנחתם בין בני זוג, ובו מוסדרים הסדרים כלכליים שיחולו ביניהם במהלך הקשר הזוגי – ולעיתים גם במקרה של פרידה

כאשר בני זוג נפרדים ויש ביניהם תינוק רך בשנים, סוגיית זמני השהות בין האב לילד הופכת לאחת הסוגיות המורכבות ביותר. בעבר הייתה נהוגה בפסיקה חזקת

כאשר בני זוג נפרדים, אחת הסוגיות הרגישות והמורכבות ביותר היא לא רק חלוקת הרכוש הפיזי – אלא גם השאלה מה עושים עם הפער שנוצר ביניהם

כאשר בני זוג מחליטים להתגרש, אחת הסוגיות המורכבות ביותר בחלוקת הרכוש נוגעת לנכסים בלתי מוחשיים – ובראשם, המוניטין העסקי. אם אחד מבני הזוג הוא בעלים

בתיקים לא מעטים המגיעים לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה, עולה שאלה טעונה: האם אב מחויב לשלם מזונות לילדו, גם כאשר הילד מסרב לראותו ואף

בתהליך הגירושין, אחת הסוגיות הרגישות ביותר היא מכירת דירת המגורים המשותפת. לא פעם, כאשר אחד מבני הזוג מבקש לפרק את השותפות, עולה מצד הצד השני

בעת פרידה של בני זוג, אחת הסוגיות המרכזיות שעולה לדיון משפטי היא חלוקת הרכוש, ובפרט – מימוש זכויות סוציאליות שנצברו לאורך השנים. זכויות אלו כוללות

פירוק שיתוף הוא ללא ספק אחד מהשלבים המורכבים והרגישים ביותר בהליכי גירושין. מדובר בנושא שמעלה הרבה מאוד מתחים, שכן הוא נוגע בלב העניין הכלכלי של

כאשר זוג בישראל שוקל להתגרש, אחת השאלות הראשונות והחשובות שעולות היא – היכן כדאי לנהל את ההליך המשפטי? בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני

כאשר בני זוג מחליטים להיפרד ולפנות להליך גירושין – בין אם מדובר בגירושין בהסכמה באמצעות הסכם גירושין, ובין אם מדובר בהליך משפטי בבית המשפט לענייני

רבים מבני הזוג בוחרים לחתום על הסכם ממון כדי להבטיח לעצמם שהם מגנים באופן מלא על נכסיהם הפרטיים מפני בן/בת הזוג, זאת אם יעלו היחסים

במדינת ישראל, כאשר שני בני הזוג הינם יהודים, הסמכות הבלעדית לדון בתביעות גירושין נתונה לבית הדין הרבני. לשם ההסבר המפורט והמורחב; במקרים בהם מדובר בנישואין

כאשר בני זוג מחליטים להיפרד, עולה לא פעם שאלת הכתובה – האם מדובר במסמך בעל תוקף משפטי מחייב? האם ניתן לתבוע את הסכום הנקוב בו?

כאשר אב אינו עומד בתשלום מזונות שנקבעו לטובת ילדיו, הדבר עלול להוביל לקשיים כלכליים משמעותיים עבור האם והילדים. עלינו לזכור כי תשלום מזונות הילדים אינו

בפסיקה שניתנה לאחרונה על ידי בג"ץ, נקבע ברוב דעות כי תביעות מזונות ילדים אינן בסמכותו של בית הדין הרבני, אלא שייכות לבית המשפט לענייני משפחה.

גירושין הם אירוע משנה חיים המשפיע על עולמם הרגשי של הילדים ולא רק על בני הזוג המעורבים. המושג "מדור" מתגלה כמרכיב מכריע במתן מענה לצרכי

עזיבת הבית על-ידי אחד מבני הזוג, נתפשת לא אחת כמהלך נכון וטבעי להחלטה להיפרד ולפרק את התא המשפחתי. אני יודעת עד כמה עצם ההחלטה על

גירושין אף פעם אינם קלים, ולצד האתגרים הרגשיים, ישנם היבטים משפטיים ופיננסיים רבים שיש לקחת בחשבון. אחת הסוגיות המרכזיות שעולות לעתים קרובות היא סוגיית מזונות

כאשר בני זוג ולהם ילדים משותפים מחליטים להיפרד ולפרק את התא המשפחתי, הרי שהתהליך כרוך בהיבטים רבים המוכרחים לקבל התייחסות פרטנית בהסכם הגירושין. אולם מעבר

במהלך חיי המקצועיים, נשאלתי לא מעט פעמים ע"י נשים ו/או גברים, מה קורה אם להורה האחר אשר חייב במזונות אין יכולת כלכלית לשלם את המזונות?

לקריאת הכתבה לחץ כאן  

בסעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959, נקבע שאדם חייב במזונות ילדיו הקטינים לפי הוראות הדין האישי החל עליו. ככל וההורים יהודים חל בעניינם

חלוקת הרכוש זהו אחד הנושאים שטומן בתוכו את המחלוקות הכי קשות  לזוגות שרוצים להתגרש והעדר יכולת להתפשר, לאור העובדה כי הנושא מתייחס לכסף, מי בפועל

כשמדובר בטובתו של הילד, להעתקת מקום מגורים של קטינים יש חשיבות עליונה, בעיקר בשל הצורך בשמירה על קשר עקבי ורציף עם ההורה האחר זה שאינו