סוגיות של פרידה, גירושין, משמורת ומזונות מציבות אתגרים ייחודיים בפני המשפחה הלהט"בית, למרות שבעשורים האחרונים הפכה למבנה חברתי מוגן יותר מבחינה משפטית. בתי המשפט לענייני משפחה מתמודדים עם שאלות הנוגעות ל: הורות משותפת, פונדקאות, אימוץ והכרה בזוגיות שאינה רשמית בנישואין האזרחיים. המאמר עוסק באופן שבו מתייחסים בתי המשפט בישראל לזמני שהות, מזונות וטובת הילד בפרידת זוגות להט״בים.
היבטים משפטיים בהכרה בזוגיות והורות להט"בית
במדינת ישראל, בני זוג מאותו מין אינם יכולים להינשא בנישואין דתיים, אך הפסיקה והחוק העניקו להם זכויות זהות כמעט לחלוטין למי שנישאו בנישואין מוכרים בחו"ל. בפסיקות שונות, הוכרה זוגיות חד-מינית
כ ״ידועים בציבור״. הכרה זו מאפשרת להסדיר דברים כגון: זכויות ירושה וחלוקת רכוש במקרה של פרידה.
באשר להורות – מערכת המשפט מכירה בהורות של שני בני הזוג, גם כאשר רק אחד מהם ההורה הביולוגי, באמצעות הליך של אימוץ או צו הורות פסיקתי. מהלך זה חשוב במיוחד בעת פרידה. הוא מבטיח שההורה הלא ביולוגי יהיה שווה בזכויות ובחובות כלפי הילד – לרבות אחריות הורית, זמני שהות ותשלום מזונות.
זמני שהות וטובת הילד במקרה של פרידה
כשבני זוג מהקהילה הלהט״בית נפרדים, נבחנת שאלת זמני השהות באותו אופן שחל על כלל ההורים. עקרון העל המנחה את החלטות בית המשפט היא טובת הילד. השופטים בודקים את הקשר בין כל אחד מההורים לילד, את היציבות הסביבתית, המעורבות ההורית הקודמת ובהתאם לגילו ובגרותו, גם מתחשבים ברצון הילד.
במקרים בהם מילאו שני הצדדים תפקיד הורי פעיל – ישאף בית המשפט לקבוע זמני שהות שווים לשם שמירה על רצף רגשי והורי בריא. כאשר קיים פער מובהק ברמת האחריות או בכשירות ההורית, יינתן הדגש על הצרכים ההתפתחותיים ובטחונו הרגשי של הילד.
מזונות ילדים במשפחות חד-מיניות
גם נושא המזונות במשפחות להט״ביות מוסדר על פי אותם עקרונות של כלל המשפחות, אך עם התאמות הנובעות ממבנה ההורות. בית המשפט בוחן את יכולתו הכלכלית של כל אחד מההורים, את חלקו בפועל בגידול הילדים ואת היקף זמני השהות שנקבעו.
במקרים בהם חולקים ההורים זמני שהות שווים והכנסות דומות: יפחית בית המשפט את חובת המזונות, או יחייב כל צד לשאת בהוצאות הילד ישירות. אם אחד ההורים מספק את מרבית הצרכים היומיומיים, עשוי השני להידרש לתשלום מזונות בהתאם לחישוב הנגזר מהכנסות משולבות וגילאי הילדים.
גישור ופתרונות בהסכמה
בתי המשפט מעודדים בני זוג מהקהילה הלהט״בית לפתור מחלוקות במסגרת גישור משפחתי. בהסכמי גישור ניתן לעגן קביעות ברורות לגבי אחריות הורית, חינוך, מזונות וזמני שהות, וכך להפחית עימותים עתידיים.
כאשר נחתם הסכם גירושין או פירוד וניתן לו תוקף של פסק דין, הוא מקבל תוקף מחייב לכל דבר ועניין.
סיכום
הפסיקה בישראל ממשיכה לעצב את גבולות ההכרה במשפחות להט״ביות ולחזק את העיקרון המרכזי: טובת הילד מעל לכל. מומלץ לכל זוג הפונה לפרידה, בין אם מדובר בזוג גברים, נשים או הורים בפונדקאות, לפנות לקבלת ליווי מקצועי מעו"ד לענייני משפחה