האם ניתן להפסיק לשלם מזונות אם הילד ניתק קשר עם האב?

בתיקים לא מעטים המגיעים לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה, עולה שאלה טעונה: האם אב מחויב לשלם מזונות לילדו, גם כאשר הילד מסרב לראותו ואף מנתק עמו קשר?

השאלה נוגעת לליבה של סוגיה המכונה במשפט הישראלי – "הלכת בן מרדן".

הילד מסרב לקשר – האם האב עדיין חייב במזונות?

במרכז הסוגיה ניצב סעיף 9 לחוק המזונות, העוסק במקרים חריגים בהם ייתכן פטור מהחובה לתשלום מזונות. לפי סעיף זה, ילד שזכאי לכאורה למזונות אך נוהג כלפי אביו "התנהגות מחפירה", עשוי להיחשב כבן מרדן – מה שעשוי להוביל לצמצום או ביטול המזונות המגיעים לו.

עם זאת, חשוב להדגיש שמדובר בסטנדרט משפטי מחמיר. ההתנהגות של הילד נבחנת לפי קנה מידה אובייקטיבי, כפי שנקבע בהלכה הפסוקה – ובית המשפט לא ממהר לשלול מזונות.

הלכת בן מרדן – לא בכל נתק בין הורה לילד

השאלה האם מדובר ב"מרדנות" אמיתית תלויה בנסיבות. כך לדוגמה, כאשר הילד מסרב בעקביות לקשר עם האב, לאחר ניסיונות מגובשים לגישור, שיחות עם אנשי טיפול (כגון עו"ס לסדרי דין) ותוכניות שיקום קשר שלא צלחו, עשויה הערכאה המשפטית לשקול צמצום מזונות – ולעיתים רחוקות גם ביטול מוחלט.

במילים אחרות: רק לאחר שהוכח כי הילד עמד על סירובו למרות מאמצים טיפוליים-משפחתיים, ניתן לדון בשאלת הפטור ממזונות.

ראו לעניין זה את פסיקת בית המשפט העליון:

ע”א 4322/90 אדלשטיין נ’ אדלשטיין – בה נדונה שאלת החבות במזונות בצל נתק מתמשך בין אב לבנו.

קטינים לעומת בגירים – הבחנה בפסיקה

בתי המשפט נוהגים להבחין בין ילדים בגיל הרך לבין בני נוער ובגירים:

כאשר מדובר בילדים קטנים, ההנחה היא כי אינם מבינים את ההשלכות של נתק מהאב, ולכן חובת המזונות תיוותר על כנה.

לעומת זאת, ילדים בגיל ההתבגרות, שאינם מצייתים להחלטות שיפוטיות או טיפוליות, ונמנעים מיוזמתם מיצירת קשר עם אביהם – עשויים להיחשב לבן מרדן, והדבר עשוי להשפיע על פסיקת המזונות.

ההיגיון פשוט: מצופה מילדים בוגרים להבין את משמעות מעשיהם ואת ההשלכות האפשריות, לרבות כלכליות, של ניתוק הקשר.

מה באשר לטענות האם?

במקרים רבים נטען כי "הילד לא רוצה ללכת", או "אני לא מצליחה לשכנע אותו לראות את אביו". כאן נכנסת לתמונה אחריות האם, ובפרט אם היא ההורה המשמורן.

בתי המשפט מדגישים כי להורה המשמורן חלה חובה אקטיבית לפעול לשמירת הקשר בין הילד להורה השני. הימנעות מהפעלת סמכות הורית בעניין זה עשויה להתפרש כהסכמה שבשתיקה לניתוק, או אף כהשפעה שלילית מצד האם.

ומה לגבי מקרים של אלימות מצד האב?

מן הצד השני, כאשר האב נוקט באלימות פיזית, מילולית או בהתעללות רגשית כלפי הילד, הרי שהמרדנות אינה עומדת לחובתו של הקטין. במקרים אלו, לא תישלל זכותו של הילד למזונות, והנתק ייחשב מוצדק.

כמו תמיד בדיני משפחה – כל מקרה נבחן לגופו.

מגמת הפסיקה – צמצום במימוש הלכת בן מרדן

למרות קיומה של הלכת בן מרדן, בתי המשפט נוהגים בזהירות רבה מאוד בהחלתה. מגמת הפסיקה, במיוחד בבית המשפט העליון, היא לצמצם את השימוש בהלכה זו, ולהפעילה רק במקרים מובהקים וברורים של מרדנות קשה ומתמשכת מצד הילד, שבהם לא נפל פגם בהתנהלות ההורה המנוכר.

בנוסף, לפני שבית המשפט יורה על הפחתת המזונות או ביטולם, הוא יעשה כל שביכולתו כדי לחדש את הקשר בין האב לילדיו, ורק כאשר אין כל סיכוי לכך, והאשם מצוי בילד עצמו ולא בהורה – תישקל הפחתה או ביטול המזונות.

קבלת ייעוץ משפטי

משרד עו"ד מירן שלג המתמחה בדיני משפחה, מלווה הורים הנקלעים לסכסוכי נתק וקונפליקטים סביב נושאי מזונות, זמני שהות וניכור הורי.

אם אתם מתמודדים עם מצב בו ילדכם מסרב לראות את אחד ההורים – אל תקבלו החלטות לבד. השאירו פרטים ואשוב אליכם בהקדם לייעוץ.