בסעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959, נקבע שאדם חייב במזונות ילדיו הקטינים לפי הוראות הדין האישי החל עליו. ככל וההורים יהודים חל בעניינם הדין העברי.

מה כוללים בתוכם המזונות?

מזונות כוללים בתוכם שלושה פרמטרים: מזונות בסיסיים+ דמי מדור+ הוצאות חריגות, כאשר המזונות נקבעים לפי הסדרי השהות כלומר כמה זמן הילדים שוהים בפועל אצל כל הורה.

המזונות מתחלקים לשתי תקופות זמן: הראשונה ילדים מקטני קטנים, דהיינו מתחת לגיל 6 – על-פי הדין החל, מוטלת על האב החובה האבסולוטית לשאת במלוא צרכיהם ההכרחיים. עם זאת, גם טרם הגיעו של קטין לגיל 6, לא ניתן להתעלם מחלוקת זמני השהות בין ההורים, מכך שחלק מצרכיו ההכרחיים של הקטין ממומנים באופן ישיר על ידי האב (ראו: עמ"ש (מחוזי מרכז) 31135-07-20 ד.ש. נ' מ.מ.ש.).

התקופה השניה אשר לילדים מעל גיל שש שנים – נקבעה בבע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית (מצוי במאגרים המשפטיים; 19.7.17) הלכה בכל הקשור עם העמדת מזונות בגילאים אלה מדין צדקה על יסוד יכולות השתכרות ההורים וזמני השהות שלהם בפועל עם הקטינים, בכפוף לנסיבותיו הספציפיות של המקרה [השוו: בע"מ 817/18 פלוני נ' פלונית (מצוי במאגרים המשפטיים; 31.1.18), עמ"ש 14612-10-16 (ת"א) פ' ב' נ' ע' פ' (מצוי במאגרים המשפטיים; 20.12.17)].

כן נקבע, כי אין להחיל הלכה זו רק במקרים בהם ישנה משמורת משותפת של הקטינים בידי הוריהם אלא בכל מקרה בו דנים במזונות ילד מעל גיל 6 (ראו: עמ"ש (ת"א) 33549-04-16) פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו].

יחד עם זאת נפסק, כי הלכה זו כפופה לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה, ומאז נפסקה ההלכה אף נקבע, לא פעם, כי "תרגומה" לנוסחאות חשבוניות  – שהן בבחינת כלי עזר – איננו העיקר ואיננו מחוייב המציאות, לבטח שלא בכל מקרה ומקרה [השוו: בע"מ 817/18 פלוני נ' פלונית (מצוי במאגרים המשפטיים ; 31.1.18);  עמ"ש 14612-10-16 (ת"א) פ' ב' נ' ע' פ' (מצוי במאגרים המשפטיים; 20.12.17); עמ"ש (חיפה) 17309-05-17 ג.ט נ' א.ק (מצוי במאגרים המשפטיים; 15.6.18); עמ"ש (מרכז) 11623-07-17 ד.ש נ' מ.ש (מצוי במאגרים המשפטיים; 24.6.18)].

בהתאם להלכה של בית משפט עליון בבע"מ 919/15 נקבע כי חישוב דמי מזונות ילדים יעשה על פי היחס של ההכנסה הפנויה של כל אחד מההורים מול היחס של זמני השהות של הילדים בכל אחד מהבתים. כאשר בבדיקת גובה ההכנסה הפנויה כוללים הכנסה מכל המקורות כולל הכנסות משכר דירה, קצבה וכד', בקיזוז עלות מדור (משכנתא או שכירות).

לפיכך, בית המשפט בודק את יחס ההכנסות של הצדדים, דהיינו, הכנסה פנויה פחות הוצאות עבור שכר דירה ראוי ופחות סכום מינימלי של 2,000 ₪ להורה עבור הוצאות אישיות. הסכום הנותר מייצג את הכנסת כל אחד מההורים.

מה קורה במשמורת משותפת האם יש חובת תשלום מזונות?

ראשית יש לציין כי לא כל הסדר של משמורת משותפת מביא לפסיקת אפס מזונות, הדבר תלוי בהכנסה החודשית של כל אחד מהצדדים. כך למשל אם הקטינים שוהים באופן שווה אצל כל אחד מההורים, אך האב מרוויח 20,000 ₪ ואילו האם מרוויחה 12,000 ₪ יש פער הכנסות של 8,000 ₪ בינהם, ולכן האב ישלם מזונות באופן מופחת רק בעבור הצרכים של הקטינים שאינן תלוי שהות.

יחד עם זאת כאשר שכר הורים זהה אזי, כל  הורה יישא בהוצאות הקיום השוטפות של הילדים כאשר הם שוהים אצלו, כלומר האם לא תקבל מזונות ילדים בכלל.

בית המשפט יקבע כי המטפל העיקרי בילדים לפני הגירושין יהיה ההורה שירכז את כל ההוצאות עבור הילדים, שאינן הוצאות קיום שוטפות, כגון: ביגוד ספרים ועוד. קביעה זו שוללת זכות אוטומטית לאם לקבל את דמי המזונות לידיה. נקבע בפסיקה גם כי ההורים ימשיכו לחלוק בהוצאות החריגות, בכפוף לכושר ההשתכרות שלהם, ובהתאם למנגנון שיקבע בית המשפט. כל הורה יישא בהוצאות המדור ואחזקתו כאשר הילדים נמצאים אצלו, כלומר האבות יפסיקו לשלם עבור רכיב זה.