מתי כדאי לפנות לבית הדין הרבני ומתי לבית המשפט לענייני משפחה?

כאשר זוג בישראל שוקל להתגרש, אחת השאלות הראשונות והחשובות שעולות היא – היכן כדאי לנהל את ההליך המשפטי? בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה? קיימת תפיסה רווחת אך שגויה, לפיה לגבר כדאי לפנות לבית הדין הרבני ולאישה לבית המשפט לענייני משפחה. בפועל, מדובר במיתוס שאין לו אחיזה משפטית חד-משמעית – כל מקרה נבחן לגופו.

במדינת ישראל שתי ערכאות שיפוטיות מוסמכות לדון בענייני גירושין: בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני. ההכרעה בשאלה היכן יתנהל ההליך תלויה בעניין הקרוי "מירוץ הסמכויות" – מונח משפטי קריטי שיכול להשפיע מהותית על מהלך הגירושין ותוצאותיהם.

מהו מרוץ הסמכויות בגירושין?

כאשר אחד מבני הזוג יוזם את הליך הגירושין, ההקדמה שלו יכולה להכריע לאיזו ערכאה תהיה הסמכות לדון בתיק. כלומר, למי שפותח ראשון את ההליך המשפטי – יש יתרון משמעותי בקביעת הפורום המשפטי שבו יידונו הסוגיות המשפחתיות: רכוש, ילדים, מזונות ועוד.

מאז כניסתו לתוקף של חוק יישוב סכסוכים בשנת 2014, נוספה שכבת תיווך ראשונית: תחילה יש להגיש בקשה ליישוב סכסוך, שהיא שלב מקדים חובה לפני פנייה לערכאה שיפוטית. מרגע סיום הליך יישוב הסכסוך, למי שיזם אותו ראשון ניתנת זכות קדימה של 15 ימים להגיש את התביעות העיקריות – וכך "לרכוש את הסמכות" לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה.

לדוגמה, אם הבעל יזם את הליך יישוב הסכסוך ולאחר מכן הגיש ראשון את התביעות (גירושין, רכוש, זמני שהות, מזונות ועוד) לבית הדין הרבני – הסמכות תיוותר בידי בית הדין הרבני. במקרה כזה, גם אם האישה הייתה מעוניינת לנהל את ההליך בבית המשפט לענייני משפחה, היא לא תוכל, משום שהסמכות כבר "נקנתה" על ידי הבעל.

מתי מזונות הילדים יידונו בבית המשפט לענייני משפחה?

פסיקה עדכנית של בית המשפט העליון (בג"ץ) קובעת כי גם אם הסמכות הכללית נקנתה לבית הדין הרבני, הרי שבנוגע למזונות ילדים – הסמכות תועבר לבית המשפט לענייני משפחה, אלא אם כן שני הצדדים נתנו את הסכמתם לכך שבית הדין הרבני יכריע גם בנושא המזונות.

כלומר, ככל שאין הסכמה משותפת, סוגיית המזונות תידון בנפרד, בבית המשפט לענייני משפחה.

ההבדל בין הערכאות במקרה של בגידה

שיקול נוסף שמבחין בין שתי הערכאות נוגע למצב שבו קיימת בגידה של אחד מבני הזוג. בעוד שבית המשפט לענייני משפחה כלל אינו מתחשב באשמה או בהתנהגות במהלך הנישואין לצורך קבלת החלטות על רכוש או מזונות – בבית הדין הרבני בגידה היא גורם מהותי.

כך למשל, אם הגבר בגד – ייתכן ויחויב לשלם את מלוא כתובתה של האישה. מנגד, אם האישה בגדה – עלולה לאבד את זכותה לכתובה. עם זאת, חשוב לדעת שאין כפל פיצוי: אם בית הדין פוסק תשלום כתובה, הוא יתחשב בכך כאשר יגיע לדיון בחלוקת רכוש וזכויות סוציאליות. האישה לא תקבל גם את כתובתה וגם מחצית מכל הזכויות לפי חוק יחסי ממון – אלא ייקבע איזון כלכלי כולל.

כל מקרה לגופו – חשוב להיעזר בייעוץ משפטי

ההמלצה המרכזית היא להבין שאין תשובה אחת נכונה. כל מקרה דורש ניתוח פרטני – לפי המצב האישי, הכלכלי, המשפחתי והאסטרטגי של בני הזוג. כך למשל, ישנם מקרים שבהם דווקא לבית הדין הרבני יש גישה מקלה יותר – כמו לדוגמה במצבים שבהם אישה מבקשת לעבור מקום מגורים עם ילדיה. לעיתים, בית הדין נוטה לאשר זאת ביתר קלות מאשר בית המשפט לענייני משפחה.

ההכרעה באיזו ערכאה להגיש את ההליך עשויה להשפיע על הזכויות, על חיי הילדים, על חלוקת הרכוש וגם על הזמן והכסף שידרשו להשלמת התהליך. לכן חשוב מאוד להתייעץ עם עורך דין המתמחה בגירושין, מוקדם ככל האפשר, ולפני ביצוע כל פעולה פורמלית, אפילו לפני הגשת בקשה ליישוב סכסוך.