רבים מבני הזוג בוחרים לחתום על הסכם ממון כדי להבטיח לעצמם שהם מגנים באופן מלא על נכסיהם הפרטיים מפני בן/בת הזוג, זאת אם יעלו היחסים על שרטון. אך האם ההסכם תמיד מחזיק מעמד בבית המשפט בעת גירושין?

התשובה למרבה הצער היא שלא בהכרח.

להלן נבקש להבין מהי כוונת שיתוף ספציפי, מתי היא גוברת על הסכם ממון, ואילו נסיבות יכולות להוביל לכך שנכס פרטי יהפוך לרכוש משותף.

הסכם ממון – מתי ולמה?

כאשר בני זוג עומדים להינשא, הם רשאים לערוך הסכם ממון כדי להחריג נכסים מסוימים מחלוקה במקרה של גירושין.

לדוגמה, אם ההורים העבירו 400,000 ש"ח לרכישת דירה, בני הזוג יכולים לקבוע בהסכם ממון שהסכום הזה תמיד יישאר בבעלות אחד הצדדים, גם במקרה של פרידה.

הסכם ממון יכול להיחתם לפני הנישואין ולאשר אותו אצל נוטריון. אך אם ההסכם נחתם לאחר הנישואין, החוק דורש את אישורו בבית המשפט – זאת בהתאם לחוק יחסי ממון בין בני זוג.

החרגת ירושות ומתנות גם במהלך הנישואין

לא אחת, במהלך חיי הנישואין, אחד מבני הזוג מקבל ירושה או מתנה מהוריו, ומבקש להחריג אותה מהנכסים המשותפים. גם במצב זה ניתן לערוך הסכם ממון לאחר הנישואין כדי לשמור על הפרדה רכושית – כל עוד מקבלים אישור מבית המשפט.

מתי הסכם ממון עלול שלא להספיק?

הכירו את המונח 'כוונת שיתוף ספציפי'. מונח זה הוא יציר הפסיקה, ומיד נעמיק גם במונח זה.

סעיף 5(א)(1) לחוק יחסי ממון קובע כי נכסים שהיו שייכים לאחד מבני הזוג לפני הנישואין, או שהתקבלו בירושה או במתנה, אינם מתחלקים עם בן הזוג השני. אך הפסיקה קבעה שבמקרים מסוימים, גם נכסים אלה יכולים להפוך לרכוש משותף – כאשר מוכחת כוונת שיתוף ספציפי.

כוונת שיתוף ספציפי כאמור אינה מופיעה בחוק, אלא נולדה בפסיקה של בתי המשפט. מדובר ברצון מובהק של הצד שבבעלותו הנכס – לשתף את בן הזוג השני בנכס, גם אם הוא קיבל אותו כמתנה או ירושה.

מהם הפרמטרים להוכחת כוונת שיתוף ספציפית?

בבע"מ 1398/11 נמנו מספר קריטריונים שמסייעים לבית המשפט לקבוע האם התקיימה כוונת שיתוף:

• האם הדירה נרכשה או הובאה על-ידי אחד מבני הזוג בלבד?
• האם לבן הזוג השני יש נכס אחר הרשום על שמו?
• כמה שנים התגוררו בני הזוג יחד בדירה?
• אורך חיי הנישואין – פרק זמן קצר (כגון 2–5 שנים) לא יספיק לרוב.
• האם מדובר בנכס המרכזי של המשפחה, שבו גודלו הילדים?
• האם שולמה משכנתא באופן משותף על ידי שני הצדדים?
• האם נעשו שיפוצים משמעותיים במימון משותף?
• האם הצד שבבעלותו הנכס התנהג כאילו מדובר בנכס משותף?
• אווירה כללית של שיתוף וניהול כלכלי משותף.

חשוב לציין כי כל מקרה הוא לגופו, ובכל מקרה ייבחנו נסיבות ייחודיות .

דוגמה מן הפסיקה: שיתוף למרות רישום פרטי

בפסק הדין של כבוד השופטת נלי רוסמן (תלה"ם 28407-02-19), נקבע כי דירה שהתקבלה כמתנה מהאם של הבעל לפני הנישואין ונרשמה על שמו בלבד – תהפוך לרכוש משותף.

מדובר היה בבני הזוג שגרו יחד בדירה למשך 40 שנה. אותה הדירה התקבלה כמתנה מהאם של הבעל לפני הנישואין כאמור, והייתה רשומה על שמו בלבד. לבני הזוג 6 ילדים, זהו הנכס היחידי של המשפחה.

כחלק נסיבות החיים האישה השקיעה, שילמה חשבונות, והבעל לא עבד לפרקים.

יחסיהם של בני הזוג עלו על שרטון, והוחלט להתגרש. הבעל מצדו, טען כי הדירה הייתה רשומה על שמו ועל שמו בלבד.

במקרה כזה, למרות שהנכס היה רשום רק על שם הבעל, בית המשפט קבע כי התקיימה כוונת שיתוף ספציפי ולכן יש לחלק את הדירה שווה בשווה.

מה קורה כשמדובר בנישואין קצרים?

עלינו להתייחס לפרמטר נוסף והוא משך הנישואין.

כאשר מדובר בזוג שנשוי 3 או 5 שנים בלבד, הסיכוי להוכחת שיתוף ספציפי נמוך יותר. עם זאת, יתכנו טענות כספיות:

לדוגמה, אם הבעל שילם משכנתא של 3,000 ש"ח לחודש במשך 3 שנים (כלומר 108,000 ש"ח) עבור נכס שעל שמו בלבד – והאישה טוענת שחלק מהסכומים האלו לא הופנו כלל למשק הבית המשותף – ייתכן שהיא תוכל לדרוש חצי מהסכום כהשבה, למרות שאין כוונת שיתוף בנכס עצמו.

על-כן, יש בדוגמה זו כדי להמחיש עד כמה הנושא הוא איננו שחור ולבן. כל מקרה מוכרח להיבחן לגופו.

סיכום – הסכם ממון הוא לא סוף פסוק ולשם כך מוטב לקבל ייעוץ משפטי

למרות החשיבות הרבה של הסכמי ממון, בתי המשפט אינם מחויבים לאכוף אותם כאשר יש הוכחות מובהקות לשיתוף בפועל.

מטרת הפסיקה היא למנוע עיוותי דין, למשל במקרה שהודגם לעיל ובו אישה חיה בנכס 40 שנה, גידלה ילדים והייתה שותפה לניהול החיים – אך רשמית, לא הייתה לה זכאות לדבר.

לסיכום, אם אתם שוקלים להינשא וחושבים לערוך הסכם ממון או מצויים בתהליך גירושין תוך שישנו הסכם ממון קיים – חשוב להתייעץ עם עו"ד מומחה בדיני משפחה. הסכם ממון הוא חשוב, אך גם ההתנהלות בפועל קובעת.

בכל שאלה והתייעצות, פנו אל משרדנו.

עו"ד מירן שלג