בסעיף  8(2) לחוק יחסי ממון, מצוי החריג לכלל של חלוקה לא שיווניות בין בני זוג, והוא מקנה לבית המשפט את הסמכות לסטות מן הכלל שקובע שכל הרכוש בין בני הזוג יחולק באופן שווה מחצית כל אחד. 

המחוקק קבע בסעיף זה, כי בנסיבות מיוחדות המצדיקות זאת יכול בית המשפט לקבוע שאיזון כל הנכסים או חלק מהם לא יהיה מחצית אלא חלוקה אחרת כגון: 60%-40%, 70%-30% וכו'.

ההלכה הפסוקה קובעת כי סטיה מהכלל הקבוע בסעיף 5 (א) לחוק יחסי ממון יהיה באופן זהיר. כאשר ישנם מקרים בהם חוסר האיזון בולט ומיוחד, ובטח שלא  בנקל, ישללו זכויותיו הקנייניות של מי מבני הזוג ויוענקו לאחר.

יודגש כי הנטל להוכיח נסיבות מיוחדות יוטל על מי שטוען כי יש לבצע חלוקה לא שוויונית, ולא כל נסיבה תחשב כנסיבה מיוחדת. הפסיקה מונה רשימה לא סגורה של נסיבות מיוחדות, ומספר כללים עיקריים לפיהם ישתמש בית המשפט בסמכות לחלק את הרכוש באופן שאינו שוויוני בין בני הזוג בעת הפרידה ואלו הם:

• נסיבות שעניינן פער כלכלי גדול בין הצדדים.
• נסיבות המצביעות על אי שוויון ברור בנכסים שנצברו לאחד הצדדים, כמו ירושות ומתנות שאינם נכללים באיזון המשאבים, או מצב שבו אחד הצדדים בוחר להכליל את הירושות והמתנות שקיבל לרכוש המשותף, ואילו השני מסרב.
• תלות כלכלית כגון הברחת רכוש, אלימות פיזית קיצונית, ונסיבות שעניינן התנהגות הצדדים. הכוונה למקרים בהם בית המשפט נוכח כי מתקיימת תלות כלכלית של אחד מבני הזוג בבן הזוג השני, אזי אלו יכולים להוות נסיבה שבית המשפט ישקול לצורך חלוקה לא שוויונית של הרכוש. כמו כן, ישנם מקרים בהם אחד מבני הזוג מפתח קריירה והוא זה שמכלכל את התא המשפחתי, בעוד בן הזוג השני מאפשר לו את פיתוח הקריירה על ידי כך שהוא מוותר על פיתוח הקריירה האישית שלו, ועסוק בדאגה לצרכי הבית. במצב כזה בית המשפט רשאי לחלק את "נכסי הקריירה" אותם צבר בן הזוג שפיתח קריירה, או לחלק באופן לא שוויוני את מסת הנכסים הקיימת לבני הזוג. בית המשפט פועל באופן זה במטרה לאזן את הרכוש בין הצדדים בצורה שתיתן נקודת זינוק גבוהה יותר לצד התלוי כלכלית בבן זוגו, וזאת כדי להקל עליו להתחיל את חייו החדשים לאחר הניתוק הכלכלי.
• הברחת רכוש – לא פעם אחד הצדדים מבריח בתקופת החיים המשותפים רכוש משותף ומעלים נכסים משותפים מהתא המשפחתי, וזאת במטרה ליצור לעצמו יתרון בעת חלוקת הרכוש. הדרכים יכולות להיות מגוונות כגון הסתרת נכסים וחפצים יקרי ערך, הסתרת חשבונות בנק, החזקה של כספים או מניות בחו"ל, הלוואות פיקטיביות, עסקאות מתנה פיקטיביות, יצירת הפסדים פיקטיביים בעסק המשפחתי, העברת בעלות פיקטיבית וכדומה.