זמני שהות בין אב לתינוק מה קובע החוק וכיצד מתייחסים לכך בתי המשפט
תמונה של  מירן שלג

מירן שלג

עו"ד | נוטריון | גישור | בוררות

זמני שהות בין אב לתינוק: מה קובע החוק וכיצד מתייחסים לכך בתי המשפט?

כאשר בני זוג נפרדים ויש ביניהם תינוק רך בשנים, סוגיית זמני השהות בין האב לילד הופכת לאחת הסוגיות המורכבות ביותר. בעבר הייתה נהוגה בפסיקה חזקת הגיל הרך – לפיה ילדים עד גיל 6 נשארים במשמורת האם.

אף כי החזקה הזו עדיין קיימת בחוק, בפועל, הגישה בבתי המשפט לענייני משפחה הפכה מודרנית ושוויונית יותר: גם כאשר מדובר בתינוק, בתי המשפט נוטים כיום לאפשר זמני שהות נרחבים עם האב – ולעיתים אף להעניק משמורת משותפת מלאה.

טובת הילד במרכז – גם בגיל הרך

הגישה המשפטית העדכנית מבוססת על עיקרון טובת הילד – ולפיו לכל ילד זכות בסיסית לקשר עם שני הוריו, גם כאשר מדובר בתינוק בן כמה חודשים.

בהתאם לכך, רבים מהשופטים קובעים הסדרי שהות רחבים לאב, לרבות לינה באמצע השבוע – ולא רק ביקורים בסופי שבוע. המטרה: לאפשר לתינוק להתרגל לשני בתים ולחזק את הקשר עם שני הוריו כבר מגיל צעיר.

מה עושים כאשר התינוק יונק?

נשאלת השאלה – כיצד מתייחסים בתי המשפט למצב שבו התינוק יונק ועדיין תלוי באמו לצרכים בסיסיים? התשובה אינה חד-משמעית.

קיימות גישות שונות בפסיקה:

  • חלק מהשופטים סבורים שניתן לקבוע לינה אצל האב גם כאשר התינוק יונק, בתנאי שישנה היערכות מתאימה והאב מסוגל לטפל בו.
  • אחרים סבורים כי עד גיל שנה – או אף מאוחר יותר – יש להגביל את זמני השהות למפגשים קצרים בלבד, תוך שמירה על רצף תזונתי ורגשי עם האם.
  • עם זאת, גם במקרים של תינוקות יונקים, נהוג לאפשר ניתוק זמני של מספר שעות מהאם, ככל שהדבר מתאפשר בהתאם לצרכים של התינוק.

בסופו של דבר, אין מדיניות אחידה – לכל שופט גישה שונה

כיום אין תקדים מחייב בנושא זה, וכל שופט פועל לפי השקפת עולמו, ניסיונו האישי והנסיבות הספציפיות של כל מקרה.

במילים אחרות: אין פסיקה אחת שמנחה את כלל בתי המשפט, ולכן ייתכנו הבדלים משמעותיים בין פסקי הדין של שופטים שונים.

האם עדיפים מפגשים קצרים ותכופים – או זמני שהות ממושכים?

הדילמה הנפוצה שעולה בהקשר זה היא: מה נכון יותר עבור התינוק – מפגשים קצרים ותכופים עם האב, או זמני שהות ממושכים פחות אך רציפים?

התשובה תלויה בנסיבות:

  • ניסיון ההורים בטיפול בתינוק – האם האב טיפל בתינוק טרם הפרידה? האם הוא בקיא בצרכים הפיזיים והרגשיים שלו?
  • בריאותו של התינוק – האם מדובר בתינוק בריא או בכזה הסובל מבעיות רפואיות המחייבות שגרה מסוימת?
  • רגישות התינוק לשינויים – חלק מהתינוקות מתקשים בהסתגלות וזקוקים למעבר הדרגתי בין בתים.

במקרים רבים, מומלץ להתחיל במפגשים תכופים וקצרים (למשל, שלוש פעמים בשבוע למשך שעתיים כל פעם), במקום מוכר ובטוח לתינוק.

לאחר שהילד ירגיש בטוח, ניתן להרחיב את ההסדרים בהדרגה, ואף לכלול לינה אצל האב.

האיזון בין הקושי הרגשי של האם לזכות ההורית של האב

אין ספק כי לאם עלול להיות קשה להתנתק מהתינוק, במיוחד בגיל כה רך. אך מנגד, גם האב זכאי להיות חלק בלתי נפרד מהחיים של ילדו.

בתי המשפט מבינים את הקושי הזה – אך מדגישים כי בטווח הארוך, החשיפה של התינוק לשני הוריו והיכולת שלו לפתח קשר רגשי משמעותי עם אביו תורמת להתפתחותו הנפשית והחברתית.

סיכום: כל מקרה לגופו – אך הזכות של האב אינה נשללת

המשפט הישראלי עובר שינוי בגישה כלפי אבות לתינוקות. במקום להרחיק את האב מהטיפול היומיומי בילד, גוברת ההבנה כי גם בגיל הרך – ולמרות אתגרי ההנקה או התלות באם – ניתן וראוי לשלב את האב בהורות באופן שוויוני.

כל מקרה נבחן לגופו, בהתאם ליכולות ההוריות, לצרכים של התינוק ולגישתו של השופט. עם ליווי משפטי נכון ורגישות הורית – ניתן לבנות מודל זמני שהות בריא, גמיש ומותאם באמת לטובת הילד.

שתף את המאמר