כשמדובר בטובתו של הילד, להעתקת מקום מגורים של קטינים יש חשיבות עליונה, בעיקר בשל הצורך בשמירה על קשר עקבי ורציף עם ההורה האחר זה שאינו עובר עם הקטין.

באופן כללי, ההמלצה היא להגיע להסכמות עם ההורה האחר בנוגע להעתקת מקום מגורים של קטינים. אולם, כורח הנסיבות ומשתנים שונים עלולים להכתיב לנו את המציאות, ובמצבים אלו, השאיפה היא להעתיק את מגורי הקטינים עם מינימום אינטריגות ומקסימום הסכמות משותפות, ורק כאשר אין הסכמה בין ההורים, ניגשים לערכה השיפוטית שתאשר את העתקת מקום המגורים.

איך קובעים את מקום המגורים של הקטין?

כאשר צדדים מתגרשים, לינת הקטין והיציבות בבית הוריו היא גורם, המשפיע על חוויית החיים הרציפה שלו, והיא אמורה לספק תחושה של ביטחון, איפה שלא תהיה. זו הסיבה העיקרית לכך שעדיף להורים לגור בסמיכות מגורים ככל שניתן, ובמידה ואחד ההורים עובר, רצוי שביתו החדש יהיה במרחק סביר המאפשר לשני ההורים לספק את היציבות ולינת הקטין בביתו – באמצע השבוע ובסוף השבוע.

כאשר הסביבה של הקטין נשארת קבועה ולא משתנה, כל התהליך הרבה יותר פשוט. כל עוד הקטין ממשיך להיות בקשר עם חבריו וללמוד באותו מוסד חינוך, ללכת לאותו מגרש משחקים ולבקר באותם מקומות בילוי ופעילות, כל המעבר יהיה פשוט הרבה יותר. למעשה, הקשיים בהעתקת מקום המגורים מגיעים בדרך כלל, כאשר נדרשים שינויים בתחומים אלו, ובטח כאשר הילדים גדלים ונכנסים לגיל ההתבגרות, אז הם יכולים להביע את רצונם ולהתנגד למעבר.

מה החוק והפסיקה מציינים  בנושא העתקת מקום מגורים של קטינים?

שני ההורים הינם  האפוטרופוסים הטבעיים של הקטינים, ובהתאם להוראות סעיף 15 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב- 1962 (להלן: "החוק") להם יש את הסמכות לקבוע את מקום מגוריו.

עם זאת, ובהתאם להוראות סעיף 18(א) לחוק, הרי שבכל ענין הנתון לאפוטרופסות עליהם לפעול תוך הסכמה ביניהם, וכאשר אין הסכמה בין ההורים יכריע בית המשפט ככל שלא יעלה בידו להביא הצדדים להסכמה וזאת בהתאם לסמכותו לפי סעיפים 19 ו- 25 לחוק.

בפסיקה נקבע כי סוגיית העתקת מקום מגורים של קטין תיבחן לאור עקרון טובת הילד, כאשר טובת הקטין הינה מושג עמום שעל בית המשפט לצקת לתוכו תוכן. כך גם אין מדובר בטובת הקטין ככלל, אלא המדובר בהתייחסות רלוונטית לצדדים נשוא ההליך, הקטינים בעניין בו עסקינן והאיזון הנכון במקרה הספציפי (ראו לעניין זה ע"מ 10060/07,פורסם ביום 2/10/2008) שם נקבע כי: 

" לאמיתו של דבר, מושג "טובת הילד" הוא מושג רחב, מושג-מסגרת, הסובל תכנים שונים. תכנו הנורמטיבי משתנה בהתאם להקשר המיוחד שבו השאלה מתעוררת, ואף היחס בינו לבין שיקולים אחרים, כגון זכויות ההורים, משתנה בהתאם לכך. לא הרי שאלת טובתו של הילד במשפחה "נורמלית", המתפקדת כהלכה פחות או יותר, כהרי שאלת טובת הילד כשהמשפחה מתפרקת מחמת סכסוך בין ההורים. ולא הרי שתי סיטואציות אלו כהרי משפחה במצוקה שכתוצאה ממנה שלומו של הילד עשוי להיפגע. "

לפיכך, טובת הקטין אינה טובה כללית אלא עוסקת בקטין הספציפי ובמערכת החובות והזכויות החלה עליו, וזאת תוך התחשבות זכות הוריו וחובותיהם. "טובת הילד" אינו מושג ערטילאי אשר טוב ומתאים בכל סיטואציה, "טובת הילד" היא פרי של איזונים בין אינטרסים שונים של כל אחד מההורים ושל הילד. 

השאלה הנשאלת  כאשר בפני בית המשפט מונחת סוגיה של העתקת מקום מגורים של קטינים היא  מה טובתו של הקטין כאשר נוצר מצב כאשר האם מבקשת לעבור, ואין לבדוק אם יש צידוק למעבר והאם התנהגות האם נאותה. ראה גם ע"מ (ב"ש) 119/08 פסק דינה של כב' השופטת צפת בהתקבל ברוב דעות ביום 27/8/08).

שיקול נוסף שעל בית המשפט לבחון באשר להעתקת מקום המגורים הינו היכולת לשמר הקשר עם ההורה שאינו משמורן /או הורה מרכזי, אופי הקשר שיווצר עמו והנטל שיוטל על כל אחד מההורים.

יש לציין כי נקודת מוצא זו נשענת על מחקרים רבים שמלמדים כי " להצלחתה של האם, כאשר היא ההורה המשמורן, לבנות מחדש את חייה לאחר הגירושין, יש השפעה עצומה על הסתגלותם הפסיכולוגית של הילדים, במקרים שהאם הצליחה לארגן היטב את חייה בעבודה טובה ו/או בקשרים חדשים וטובים, הרגישו הילדים בטוחים יותר עת בגרו אף הם". ( ראה לעניין זה ספרם של שמואל מורן, אלון עמירן והדרה בר 'הגירה וחטיפות ילדים)

המלצה– כדי להימנע ממחלוקות בנושא זה,  יש  להגדיר במסגרת הסכם הגירושין את התחום המוגדר לצורכי מגורים של הקטינים והיכולת שלהם לעבור מעיר לעיר. רכיב זה בדרך כלל מצוין בק"מ, לדוגמא: הצדדים הסכימו כי הקטינים מתגוררים בעיר תל אביב, יחד עם זאת ניתנת הסכמה מצד האב כי הקטינים יוכלו לעבור לעיר אחרת ועד מרחק של 30 ק"מ"

במקרים מסוימים, כפי שניתן לראות בפס"ד משנת 2022 בו ייצגתי אם שביקשה לעבור מדימונה לאריאל מרחק של 117 ק"מ, גם אם הוסכם במסגרת הסכם הגירושין על התחום המוגדר לצורכי מגורים, ניתן בנסיבות מסוימות לשנות זאת כאשר כל מקרה נבחן לגופו. 

שלב ראשון של העתקת המגורים של הקטין

להעתקת מגורי קטין עשויה להיות השפעה מיידית על זמני השהות של הקטין עם ההורה האחר. לכן, מומלץ להיעזר במגשר, אך איתו או בלעדיו, יש לשוחח על הנושא כדי לתת מענה לכל צורך או אתגר שעלולים לצוץ. כאשר טובת הקטין הינה בראש ובראשונה.

חיוני מאוד לבחון את  כל ההשלכות של העתקת מגורי הקטין על זמני השהות של הקטין עם שני ההורים, לבחון כיצד הקטין יעבור בין הבתים , ובמקרים מסוימים, לבחון מחדש את נושא זמני השהות והמזונות ולנסות להגיע להסכמות מחוץ לכתלי בית המשפט.

העתקת מגורים למרחק מהותי מבלי שהתקבלה הסכמת ההורה האחר

זה המקום להדגיש, שהעתקת מגורים של קטינים ללא הסכמת ההורה השני , כזה אשר עלול לפגוע ביכולת של ההורה השני לעמוד בזמני השהות שנקבעו במסגרת הסכם הגירושין ו/או במסגרת החלטה שיפוטית, אינה חוקית!

במידה והצדדים לא הסכימו יחד על המעבר של הקטין לעיר אחרת, ניתן לפנות לבית המשפט לענייני משפחה / לבית הדין הרבני להוצאת צו מניעה דחוף ולמנוע את המעבר.

חשוב לציין בסוגיה זו, כי עניין השיהוי בהגשת הבקשה הוא קריטי ביותר, וככל שההורה אשר רוצה למנוע את המעבר משתהה בהוצאת הצו אזי בית המשפט יכול לראות בשיהוי כהסכמה.

בפס"ד המצורף, ניתן לראות כי האם ביקשה להתיר את העתקת מקום המגורים של 3 קטינים למרחק של 170 ק"מ מהתחום שהוגדר במסגרת ההסכם.

*טיפ: אם ברצונך לבדוק האם ההורה השני מתכנן העתקה של מקום המגורים, ניתן לפנות לרשות שבה הקטין לומד ולבדוק האם הוא עדיין רשום לאותו מוסד לימודים.

כל מקרה נבחן לגופו

אף על פי שלא ניתן למנוע העתקת מגורים של ההורה, שכן יש לו זכות לגור היכן שירצה לפי חופש התנועה במקרים בהם מעורבים קטינים, המעבר עלול להשפיע על טיב היחסים עם ההורה האחר, ומסיבה זו, טובת הילד עומדת לנגד עיני בית המשפט וכל מקרה נבחן לגופו.

כפי שניתן לראות בפס"ד, טובת הקטינים קבעה כי האם רשאית להעתיק את מגוריהם בשל נישואיה מחדש לאב  ל- 4 ילדים מנישואים קודמים, אשר מנהל משמורת משותפת עם גרושתו.

העתקת מקום מגורים ללא הילדים – האם זה אפשרי?

ומה באשר להורה האחר, זה שאינו מוגדר כמשמורן ו/או אינו באחריות הורית מלאה או שווה?  האם באפשרותו להעתיק את מקום מגוריו למרחק מהותי? באשר לשאלה זו, יש לציין שההורות של ההורה האחר נתפסת על ידי המערכת כמשנית, ומסיבה זו הוא רשאי להעתיק את מגוריו לכל מקום שיבחר ומכל סיבה שהיא, וזאת מבלי לתת הסברים או לקבל אישורים.

אולם, גם מעבר של ההורה האחר למרחק מהותי יכולה להערים קשיים ולהפעיל "לחץ" על מערכת היחסים עם הקטין. במקרה זה נדרשים יותר משאבים (תכנון, זמן וכסף) ונמנעת מהילד הגעה עצמית לביתו של ההורה האחר, מה שמטיל את האחריות על כתפיהם של ההורים, ובהעדר הסכמות ושיתוף פעולה ביניהם, הילדים נפגעים.

לצפייה בפס"ד העתקת מקום מגורים בו משרדי זכה על העתקת מקום מגורים של אם מדימונה לאריאל מרחק של 117 ק"מ לחצו כאן