
דף הבית » גירושין וכתובה
למי מסורה סמכות השיפוט לדון בגירושין? מהי כתובה, והאם היא מסמך משפטי מחייב? מתי האישה אינה זכאית לכתובה? האם האישה יכולה לדרוש כתובה שזו פתחה תיק גירושין? האם אפשר לדרוש תביעת כתובה לפני הגירושין? והאם האישה זכאית גם לקבלת כתובה וגם לקבלת זכויות סוציאליות מהבעל?
לאחר הקמת המדינה, חוקק בארץ חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953 (להלן: "חוק שיפוט בתי הדין הרבניים"). חוק זה קובע כי נישואין וגירושין בין יהודים ייערכו לפי דין "תורה". כלומר, סמכות השיפוט הבלעדית בענייני גירושין ונישואין, שמורה רק לבית הדין הרבני ולא לשום ערכאה שיפוטית אחרת.
משמעות הדבר היא, שבמדינת ישראל, בני זוג המבקשים להתגרש נדרשים לעשות כן באמצעות הגשת תביעה לגירושין בבית הדין הרבני. במסגרת הגשת תביעת גירושין, יש לכלול בכתב התביעה לגירושין את מלוא העובדות הרלוונטיות אשר יש בהן כדי להקים עילת תביעה למבקש הגירושין.
עילות הגירושין קבועות בדין הדתי–עברי. אחת מעילות הגירושין המוכרות היא בגידה, כלומר, סיטואציה שבה אישה נשואה מקיימת יחסי מין עם גבר אחר. עילת גירושין נוספת היא אלימות על ידי האישה או על ידי הגבר. מעבר לכך, גם אי סיפוק מיני, מהווה עילת גירושין לפי הדין הדתי–עברי.
במידה והוכחה עילת גירושין בפני בית הדין הרבני, הרי שבית הדין עשוי להורות על מתן גט, או במילים אחרות, סידור גט. עם זאת, ניהול תביעת גירושין בבית הדין הרבני, אינו עניין של מה בכך. מדובר בניהול תביעה משפטית לכל דבר ועניין. במסגרת ההליך, בני הזוג יידרשו להעיד ולהציג ראיות, שתכליתן להוכיח את צדקת הנטען/ת. נדגיש כי תביעת גירושין נדונה בפני הרכב של שלושה דיינים בבית הדין הרבני.
יש לציין כי ככל וישנה הסכמה בין בני הזוג להתגרש, אלו יכולים לעשות הסכם גירושין כולל בסיוע של עו"ד, ואז להביאו לאישור ומתן תוקף של פס"ד בבית הדין הרבני.
למרבה הצער, המון אנשים חושבים כי הכתובה לה הם התחייבו במהלך הנישואין הינה "סתם דף נייר" וכי אין לה כל משמעות משפטית.
אלו הסוברים ככה טועים טעות מרה !
ע"פ ההלכה היהודית, הכתובה הינה שטר התחייבות בו הבעל מתחייב לאישה במעמד הנישואין שבמקרה וחלילה חיי הזוג יעלו על שרטון, וזאת באשמת הבעל, אם וכאשר האיש ייתן גט לאישה, זו תהיה זכאית לקבל את הסכום עליו הוא התחייב במסגרת הכתובה.
הסכום אותו מתחייב האיש בכתובה אינו קבוע והוא משתנה בין בני הזוג. אלו יכולים להגיע להסכמות לפני הנישואין מה הוא הסכום אותו מתחייב הבעל בכתובה, ובהתאם לכך הבעל יתחייב במעמד החופה על הסכום אותו הוא נוקב בשטר הכתובה. יחד עם זאת, במידה והבעל התחייב למיליון ₪ כתובה, הרי שהפסיקה של בתי הדין הרבניים קבעה כי מדובר "בכתובה מוגזמת", והאישה ככל הנראה לא תהיה זכאית לקבלה.
לפיכך, ככל ואכן חיי הנישואין יעלו על שרטון, ישלם הבעל לאישה לאחר הגירושין את אשר התחייב בשעת הנישואין.
הבעל חייב לשלם את הכתובה רק במקרה בו הגירושין יצאו ממנו, אך במידה והאישה אשמה בפירוק התא המשפחתי, היא תפסיד את כתובתה. ישנם המון מקרים בהם האישה תפסיד את כתובתה:
במקרים מסוימים, למרות שהאישה היא שפתחה את תיק הגירושין, עדיין תוכל האישה לדרוש את הכתובה. ככל והאישה תוכיח כי קיימת סיבה מיוחדת לרצונה לפרק את התא המשפחתי עקב מעשיו החמורים של האיש, הרי שהאישה תהיה זכאית לכתובה אף שהיא זו שפתחה את תיק הגירושין.
אלא שעדיין קיים הבדל מהותי בין מקרה בו האיש פתח את תיק הגירושין לבין מקרה בו האישה פתחה את תיק הגירושין, שכן בעוד שבמקרה הראשון, הרי ש"חובת ההוכחה" שהאישה אשמה בפירוק התא המשפחתי רובצת על הבעל, ואילו במקרה השני, "חובת ההוכחה" כי לא ניתן להמשיך לחיות עם הבעל עקב מעשיו הגורמים לפירוק התא המשפחתי מוטלים על האישה.
לרוב, תשלום הכתובה ייעשה רק לאחר הגירושין, שכן כל מהות חיוב הכתובה הוא לשלם לאישה את הכתובה במקרה בו הצדדים מתגרשים. אולם, במקרים מסוימים ניתן לדרוש את הכתובה עוד לפני שהבעל נתן גט לאישה. בין המקרים בהם ניתן לדרוש את הכתובה עוד לפני הגירושין הוא מקרה בו בית הדין חייב את הבעל לגרש את האישה עקב מעשיו הרעים, אך האיש עומד במריו ומסרב לתת את הגט משיקוליו האישיים. במקרים אלו בית הדין יחייב את הבעל לשלם מיד את הכתובה בלא כל קשר למתן הגט, שכן לא יעלה על הדעת שבגלל שהבעל "סרבן" גט, הוא יזכה באי תשלום הכתובה.
ע"פ חוק יחסי ממון, חלוקת הרכוש בין בני זוג מתבצעים באופן שוויוני בין שהזכויות או הנכס רשומים על שם בן הזוג ובין שהם רשומים על שם שני בני הזוג. בכל מקרה, חלוקת הרכוש תהיה באופן שוויוני.
אף שזכות זו מנוגדת להלכה, בתי הדין הרבניים נוהגים לערוך חלוקה זו בהתאם לחוק, אלא שבמקרה זה בתי הדין לא ייתנו לאישה כתובה בנוסף לזכויות הרשומות על שם האיש מכוח חוק יחסי ממון. כלומר, "אין כפל מבצעים" – גם זכויות סוציאליות וגם תשלום כתובה.
במקרה שבו האישה זכאית לקבל מחצית מהזכויות הפנסיוניות הרשומות על שם הבעל בסכום העודף על הסכום הרשום בכתובה, הרי שחבל לנהל מלחמות ודיונים לזכאות לקבל כתובה, שכן מחצית מהזכויות הרשומות על שם הבעל תינתן בלאו הכי. מאידך, אף אם באופן עקרוני, האישה זכאית לקבל כתובה, הרי שכיום, ככל והאישה כבר תקבל את מחצית הזכויות מהבעל, היא אינה זכאית לקבל כתובה, שכן כאמור "אין כפל מבצעים".
לעו"ד מירן שלג ניסיון של שנים רבות בניהול תיקי גירושין בבתי הדין הרבניים וניהול תיקי כתובה וזכייתם. פנייה לעו"ד מנוסה בתחום הינה בעלת חשיבות עליונה בעבור זוגות העומדים בפני גירושין ויש לבחור היטב את עו"ד שידאג לך בצורה הטובה ביותר.
התייעצו עוד היום!