מזונות אישה הם זכות שעשויה להיות משמעותית מאוד בתקופת הגירושין, במיוחד כאשר לאורך שנות הנישואין נוצר פער כלכלי בין בני הזוג. המטרה אינה לייצר יתרון לאחד הצדדים, אלא לאפשר לאישה לשמור, ככל שהדין מכיר בזכאותה, על רמת החיים שאליה הורגלה בתקופת הנישואין.
בני זוג יכולים לחיות במשך שנים כאשר אחד מהם הוא המפרנס העיקרי, בעוד האחר עובד בהיקף מצומצם יותר או מקדיש חלק משמעותי מזמנו לניהול הבית ולגידול הילדים. כשהקשר מתפרק, המציאות הכלכלית משתנה בבת אחת.
כאן נכנסת שאלת מזונות האישה:
- האם קיימת זכאות?
- מה צריך לכלול החיוב?
- מהן הכנסות הצדדים?
- ומתי יכולה הזכות להישלל?
לכן אני כעורכת דין גירושין ומשפחה, צריכה לבחון את הנושא כחלק מהליך הגירושין כולו, ולא כשאלה נפרדת שעוסקת רק בסכום חודשי.
מתי אישה זכאית למזונות אישה?
כאשר מדובר בבני זוג יהודים שנישאו כדת משה וישראל, מקור החיוב במזונות אישה הוא בדין האישי החל עליהם.
העיקרון ההלכתי המוכר הוא "עולה עימו ואינה יורדת". כלומר, בעת בחינת המזונות יש משמעות לרמת החיים שבה חיה האישה במהלך הנישואין, ולא רק לשאלה מהם צורכי הקיום הבסיסיים שלה.
מזונות אישה אינם זהים למזונות ילדים. מדובר בזכות נפרדת, שנבחנת לפי מערכת היחסים שבין בני הזוג והנתונים הכלכליים שלהם.
הזכאות גם אינה נמשכת בהכרח ללא הגבלה. ככלל, החיוב מתקיים בתקופת הנישואין ועשוי להסתיים עם מתן הגט או בנסיבות אחרות שבהן נקבע שאין עוד זכאות למזונות.
כיצד נקבע גובה מזונות האישה?
אין סכום קבוע של מזונות אישה שמתאים לכל זוג.
צריך לבדוק איך המשפחה חיה לפני הפירוד, מה היו הכנסות הצדדים ומהם הצרכים של האישה.
בין הנתונים המרכזיים שנבחנים נמצאים הכנסות הבעל, הכנסותיה של האישה ככל שישנן וההוצאות שנדרשות לצורך שמירה על רמת החיים שבה חיה בתקופת הנישואין.
מדובר לא רק במזון.
מזונות אישה יכולים להתייחס גם לדיור ואחזקת הבית, ביגוד והנעלה, הוצאות רכב, לימודים, טיפוח והוצאות נוספות שהיו חלק מאורח החיים של בני הזוג.
זו גם הסיבה שלא נכון להסתכל על תלוש שכר אחד ולנסות ממנו בלבד לחשב את התוצאה.
צריך להבין את התא המשפחתי כפי שהתנהל בפועל.
אישה שהשתכרה במהלך הנישואין עשויה להימצא במצב שונה מאישה שלא עבדה כלל, וההכנסה שלה היא נתון שנבחן במסגרת שאלת החיוב וגובהו.
מתי אפשר לשלול מזונות אישה?
הזכות למזונות אישה אינה מוחלטת.
יש נסיבות שבהן יכולה לעלות טענה לשלילת הזכאות, ובין היתר טענות הקשורות לבגידה, סירוב ליחסי אישות או עזיבה בלתי מוצדקת של הבית.
אבל כאן אני ממליצה להיזהר מאוד מהצהרות מהירות.
עצם העובדה שאישה עזבה את הבית אינה אומרת בהכרח שהיא איבדה את הזכות למזונות. צריך להבין מדוע עזבה ומה התרחש לפני כן.
אם העזיבה נעשתה מסיבה מוצדקת, למשל בשל מציאות שאינה מאפשרת לה להמשיך להתגורר בבית, התמונה המשפטית יכולה להיות שונה לחלוטין.
גם טענות חמורות כמו בגידה אינן אמורות להישאר ברמת האשמה בלבד. כאשר מבקשים לשלול מזונות, נדרשת תשתית ראייתית משמעותית.
ולכן אם כבר מתנהל הליך גירושין טעון, חשוב מאוד לחשוב לפני כל צעד. החלטה לעזוב את הבית, למשל, יכולה להיות בעלת השלכות משפטיות נוספות מעבר לעצם המעבר לדירה אחרת.
אישה עובדת: האם עדיין יכולה להיות זכאית למזונות?
העובדה שאישה עובדת אינה מובילה בהכרח למסקנה שאין זכאות למזונות.
הכנסותיה הן אחד הנתונים שנבחנים.
אם ההכנסה מאפשרת לה לספק את מלוא צרכיה בהתאם לרמת החיים שהתקיימה במהלך הנישואין, הדבר כמובן עשוי להשפיע על החיוב. במקרים אחרים, כאשר קיימים פערי הכנסה משמעותיים, עדיין עשויה להתעורר שאלת הזכאות להשלמה.
צריך גם לזכור שלא כל מערכת נישואין בנויה באותה צורה.
לעיתים במהלך השנים אחד הצדדים מתקדם מקצועית ומגדיל מאוד את הכנסתו, בעוד הצד השני מצמצם את עבודתו לטובת הבית והילדים.
המציאות הזו אינה נעלמת ברגע שבו אחד מבני הזוג מודיע שהוא רוצה להתגרש.
לכן כאשר בוחנים מזונות אישה, צריך להבין גם איך נוצר המבנה הכלכלי של המשפחה לאורך השנים ולא רק כמה כל צד מרוויח ביום שבו הוגשה התביעה.
איפה מגישים תביעה למזונות אישה?
סוגיית הערכאה שבה יתנהל ההליך היא חלק חשוב מהאסטרטגיה המשפטית.
תביעת מזונות אישה יכולה להתברר בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, בהתאם לנסיבות ולהליכים שכבר נפתחו בין הצדדים.
אם אחד מבני הזוג כבר פתח בהליך גירושין וכרך אליו כדין את סוגיית מזונות האישה, הדבר עשוי להשפיע על האפשרות לנהל את התביעה בערכאה אחרת.
וזו נקודה שלא כדאי להתייחס אליה כאל עניין טכני.
לפני שמגישים תביעה צריך להבין אילו הליכים כבר קיימים, מה נטען בהם ומה המשמעות של בחירת הערכאה עבור התיק כולו.
גם כאשר רוצים לפעול מהר, לא נכון להגיש הליך רק כדי להיות הראשונים.
צריך לדעת למה מגישים אותו ומה רוצים להשיג.
להסתכל בעין משפטית על כל התמונה
תביעת מזונות אישה אינה מתקיימת בחלל ריק.
במקביל יכולות להתנהל מחלוקות על הגט, הכתובה, דירת המגורים, חלוקת הרכוש וזכויות כלכליות נוספות.
לפעמים החלטה שנעשית בנושא אחד משפיעה על נושא אחר.
זו הסיבה שאני מאמינה שצריך לבחון את סוגיית המזונות כחלק מאסטרטגיית הגירושין הכוללת.
מצד האישה, צריך לבדוק מהן הזכויות ומה נדרש כדי להוכיח את הצרכים ואת רמת החיים.
מצד הבעל, צריך לבדוק האם קיימת בכלל חבות, מהם הנתונים הכלכליים האמיתיים והאם קיימות נסיבות שמשפיעות על הזכאות.
לא כל דרישה למזונות אישה תתקבל, ולא כל טענה לשלילת מזונות תתקבל.
בסופו של דבר, מדובר בזכות משפטית שתלויה בנסיבות החיים של בני הזוג, בהכנסות, בצרכים ולעיתים גם בהתנהלות שהובילה לפירוד.
וכמו בהרבה סוגיות בדיני משפחה, דווקא הפרטים הם אלה שעושים את ההבדל.