ניכור הורי מתייחס למצב שבו ילד דוחה או מתרחק מאחד מהוריו באופן חריג ומתמשך. בדרך כלל מצב זה נובע בעקבות דפוס רציף של הסתה גלויה או סמויה מצד ההורה האחר או מסביבתו הקרובה והתומכת. ברוב המקרים, אין לניכור סיבה מוכרת כמו היסטוריה של אלימות או של הזנחה. כאשר מתגלה ניכור הורי, רואה אותו מערכת המשפט כפגיעה ישירה בילד ובטובתו. הורה, המזהה סימני ניכור הורי צריך לדעת שלא אחת עשוי להתעורר הצורך להתמודד אתה בכלים מקצועיים: טיפולים פסיכולוגיים, ופניה לסיוע משפטי.
מהו ניכור הורי על פי הדין והפסיקה בישראל
בישראל לא קיימת הגדרה חוקית מפורשת של המושג "ניכור הורי". פסיקות שונות של בתי המשפט לענייני משפחה הן שעיצבו את המושג. מתוכן עולה כי ניכור הורי מתקיים כאשר מתקיימים מאפיינים כמו:
עבר תקין של הקשר שבין ההורה והילד
לא התקיים, ולכן אין עדות מוכחת לקשר אלים או מזניח מצד ההורה המנוכר
ללא כל הסבר הגיוני מספק, מפגין הילד, כלפי ההורה המנוכר דחייה קיצונית, מבזה ומתמשכת, עד כדי ניתוק קשר מוחלט מצד הילד כלפי ההורה המנוכר.
כאשר מתברר כי התנכרותו של הילד נובעת מהסתה עקבית או מהפרת זמני שהות והסכמים מצד ההורה המשמורן, בתי המשפט רואים זאת בחומרה. לדעת בית המשפט, ניכור הורי פעיל עלול להיחשב גם כהפרה של החובה ההורית לפי סעיף 17 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. לשון הסעיף: "באפוטרופסותם לקטין חייבים ההורים לנהוג לטובת הקטין כדרך שהורים מסורים היו נוהגים בנסיבות הענין." כלומר, החוק מחייב את ההורה לפעול לטובת ילדו ולדאוג לתחזק את הקשר עם שני ההורים.
ביטויים וסימנים אפשריים לניכור הורי
הניכור ההורי מתפתח בתוך סכסוך גירושין או מערכת יחסים רעועה בין ההורים. הוא אינו מופיע תוך יום או ברגע נתון אחד. בין הביטויים המוכרים לניכור הורים ניתן למצוא:
1. אמירות חוזרות של הילד המבטאות שנאה, זלזול, רתיעה. הפגנת פחד לא מוסבר ממנו לעבר ההורה המנוכר. לא אחת ישתמש הילד בניסוחים "בוגרים" שאינם תואמים את גילו ונראה כאילו "הושמו" בפיו.
2. הפרה קבועה ושיטתית של זמני שהות. ביטול מפגשים ברגע האחרון. התעלמות או “שכחה” מכוונת בהעברת מידע על אירועים בעלי משמעות בחיי הילד כגון: ימי הורים, טיפולים רפואיים, חוגים, תעודות וכו'.
3. יצירת מצב, מטלטל רגשית עבור הילד כדי שיחוש הכרח בבחירת צד הגורמת לו לבחור בניתוק הקשר עם ההורה האחר – רק כדי לרצות את ההורה אתו הוא חי.
4. שימוש בטענות קשות נגד ההורה השני גם ללא בסיס ראייתי או התאמה למציאות. למשל: הוא "מעליב/מפחיד אותי”, “לא אוהב אותי” וכדומה.
לא כל מה שנראה כניכור הורי הוא אכן כזה. לא אחת נדרש אבחון מקצועי של פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ומומחים נוספים מטעם בית המשפט, לשם אבחון נכון.
השלכות משפטיות אפשריות
בתי המשפט רואים בניכור ההורי פגיעה קשה הן בטובת הילד והן בזכויות ההורה המנוכר. בין הצעדים בהם נקטו בתי המשפט בפסיקות שונות, במקרים חמורים ומתמשכים של ניכור הורי פעיל, ניתן למצוא:
1. שינוי משמורת או העברת מקום המגורים העיקרי של הילד להורה המנוכר
2. הגבלת זמני השהות של ההורה ה"מנכר",
3. הטלת קנסות או חיוב בהוצאות חריגות. לעיתים חיוב בפיצויים כספיים בגין הנזק שנגרם להורה המנוכר (ולעתים גם לילד)
4. מינוי עובדים סוציאליים לסדרי דין, פסיכולוגים וגורמי טיפול שינסחו המלצות לשיקום הקשר, ולמסגרות טיפול
5. במקרי קיצון עלתה אף הטענה כי הוא חוצה את הרף הפלילי.
בפסיקה מתפתחת מגמה המתייחסת ל “אחריות הורית משותפת” ולא ל “משמורת” בלבד. זאת כדי להבהיר כי כל אחד מההורים (אבות וגם אמהות) עשוי להיקבע כהורה "מנכר" ולהישפט בהתאם.
איך מוכיחים ניכור הורי בבית המשפט
כדי להוכיח ניכור הורי נדרש שילוב ראיות עובדתיות וחוות דעת מקצועיות: תיעוד להפרת זמני שהות, התכתבויות, הקלטות, עדויות של גורמי חינוך וטיפול, וחוות דעת של פסיכולוגים או עובדים סוציאליים. מומלץ להורה מנוכר לפנות מוקדם ככל האפשר לייעוץ משפטי וליווי מקצועי, לצורך בניית אסטרטגיה ראייתית ואיסוף תיעוד מסודר. לעיתים ימליץ בית המשפט על פתיחה בהליך יישוב סכסוך בו ניתן לשלב גורמי טיפול לצד ניהול סכסוך משפטי מבוקר.
האיזון בין הגנה על הילד לבין מניעת שימוש לרעה בטענת ניכור
האבחנה בין ניכור הורי לבין “ריחוק מוצדק” מחייבת מקצועיות, סבלנות, וטיפול תוך שיתוף פעולה מירבי מצד שני ההורים. בתי המשפט מודעים לאפשרות לפיה עולה טענת הניכור ,כדי לנסות ולהפריך טענות שיש בהם ממש אודות התעללות, אלימות והזנחה. כל מקרה נבחן ונבדק לגופו, תוך התייחסות לרקע ההורי, לטיב הקשר בעבר, לדפוסי ההסתה הנטענים ולממצאים המקצועיים.
סיכום
ניכור הורי הוא מצב בו מתרחק ילד מהורה אחד, בעקבות הסתה או דינמיקה הרסנית בסכסוך בין ההורים. בית המשפט רואה בה פגיעה ישירה בטובת הילד ובזכותו לקשר משמעותי עם שני הוריו. כאשר התמונה הראייתית אכן מציגה ניכור הורי, רשאי בית המשפט לנקוט צעדים כגון: שינוי משמורת, הגבלת זמני שהות של ההורה ה"מנכר", חיוב בפיצוי כספי ומינוי גורמי טיפול לשיקום הקשר.
כדי לבנות אסטרטגיה נכונה, לצמצם נזק נפשי לילדים ולהגדיל את הסיכוי לשיקום הקשר המשפחתי, חשוב שההורה, המזהה סימני ניכור יפנה בהקדם לייעוץ משפטי ולטיפול הנכון.