אלימות כלכלית במשפחה

בזירה המשפחתית, לא כל פגיעה מתבטאת בצעקות או במכות. לצד האלימות הפיזית והמילולית, מערכת המשפט בישראל מכירה יותר ויותר גם באיום שקט וממושך ושמו אלימות כלכלית.

מדובר באמצעי שליטה שמופעל באמצעות כסף ומשאבים, ומטרתו לפגוע בחירותו של בן הזוג או הילדים ולכפות עליהם תלות מוחלטת בפוגע.

מהי אלימות כלכלית?

אלימות כלכלית מתרחשת כאשר אדם עושה שימוש בכוחו הכלכלי כדי לשלוט בבן משפחתו, להגביל את נגישותו למשאבים או למנוע ממנו אפשרות לנהל חיים עצמאיים.

בניגוד למקרים נקודתיים של ויכוח על כסף, כאן מדובר בדפוס התנהגות שיטתי ומתמשך, המותיר את הקורבן חסר אמצעים.

דוגמאות שכיחות לכך הן מניעת גישה לחשבון בנק משותף, שליטה בלעדית בכרטיסי אשראי, רישום הלוואות על שם בן הזוג ללא ידיעתו, אי-תשלום מזונות, איסור על יציאה לעבודה או מניעת שימוש בכספים שהתקבלו בירושה או במתנה. בכל המקרים הללו, הפגיעה אינה רק בכיס; אלא בזכותו של אדם לנהל חיים חופשיים ושוויוניים.

הבסיס המשפטי בישראל

החוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ”ה-1991, מאפשר לנפגע לבקש צו הגנה, שבכוחו לא רק להרחיק את הפוגע מן הבית אלא גם להסדיר זמנית עניינים כלכליים דחופים.

לצד זאת, חוק המזונות, תשל”ג-1973, מטיל חובה על בן זוג או הורה לשלם מזונות, והימנעות מכך עשויה להיחשב כצורה של אלימות כלכלית.

בתי המשפט לענייני משפחה הרחיבו בשנים האחרונות את הפרשנות המשפטית לתופעה, והכירו בה במפורש כפגיעה חמורה בזכויות יסוד. כך למשל, בפסקי דין נקבע כי מניעת גישה לכספים משותפים או הימנעות מתשלום מזונות יוצרים תלות מוחלטת בפוגע, ומצדיקים נקיטת צעדים משפטיים חריפים, לרבות מתן צווי הגנה כלכליים.

כיצד בתי המשפט מתייחסים לאלימות כלכלית?

מערכת המשפט רואה באלימות כלכלית לא רק הפרה של חובות כספיות אלא פגיעה בכבוד האדם ובזכותו לקיום בכבוד.

בהתאם לכך, ניתן למצוא מגוון סעדים הניתנים לנפגעים. בתי המשפט מוסמכים להוציא צווי הרחקה גם כאשר האלימות מתבטאת בשליטה כלכלית בלבד, וכן להורות על מזונות זמניים כדי להבטיח סיפוק צורכי מחייה מיידיים.

בנוסף, בתי המשפט רשאים לקבוע חלוקת שימוש זמנית בנכסים משפחתיים, דוגמת דירה או רכב, גם אם הבעלות הרשמית רשומה רק על שם אחד הצדדים.

במקרים חמורים עוד יותר, ניתן לחייב את הפוגע בהשבת כספים או בחיוב אישי לשאת בחובות שנרשמו על שם בן הזוג ללא ידיעתו.

דוגמאות פרקטיות כדי לסבר את האוזן

כך למשל, אישה שבעלה מנע ממנה גישה לחשבון הבנק המשותף קיבלה צו המורה על פתיחת חשבון נפרד עבורה והעברת סכום חודשי קבוע למחייתה. במקרה אחר, גבר שביקש למנוע מאשתו לצאת לעבודה בטענה כי הדבר "פוגע בכבודו", נענה בשלילה, ובית המשפט קבע כי מדובר באלימות כלכלית הפוגעת בזכות לחופש תעסוקה.

בפסקי דין נוספים נפסקו מזונות זמניים כאשר ילדים נותרו ללא מקור פרנסה במשך חודשים, ואף הוטלו הליכי אכיפה בהוצאה לפועל. במקרה אחר, בו נרשמו הלוואות על שם האישה ללא ידיעתה, קבע בית המשפט כי מדובר באלימות כלכלית מובהקת והורה כי הבעל יישא לבדו בחוב.

לסיכום

אלימות כלכלית אינה נראית לעין כמו אלימות פיזית, אך נזקיה קשים וממושכים.

האלימות הכלכלית שוללת את עצמאותו של הקורבן, מגבילה את חופש הפעולה שלו, ומקבעת אותו במעגל של תלות וחוסר אונים. המשפט הישראלי מכיר בה כפגיעה בזכויות יסוד, ומעמיד לרשות הנפגעים כלים משמעותיים החל מצווי הגנה ועד פסיקת מזונות זמניים.

המודעות לתופעה והבנה כי מדובר באלימות לכל דבר, מאפשרות לנפגעים לנקוט צעדים משפטיים ולשוב לנהל חיים עצמאיים, חופשיים ובטוחים.